Le texte Le vocabulaire Les révisions
Bekhoroth
Daf 10a
אִי הָכִי, בָּשָׂר בְּחָלָב מַאי אִירְיָא דְּהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר? תִּיפּוֹק לִי דְּאוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים הוּא!
Traduction
The Gemara asks: If so, if this is indeed Rabbi Shimon’s opinion, why, then, does he specifically state that meat cooked in milk is susceptible to impurity because it had a period of susceptibility to contracting impurity before they were cooked together? Derive this halakha from the fact that it is food that you can feed to others, as Rabbi Shimon maintains that deriving benefit from meat and milk cooked together is not prohibited.
Rachi non traduit
אי הכי. דטעמא דר' שמעון משום הנאה הוא:
דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: בָּשָׂר בְּחָלָב אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ'', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ''וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי'', מָה לְהַלָּן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה, אַף כָּאן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה!
Traduction
As it is taught in a baraita: Rabbi Shimon ben Yehuda says in the name of Rabbi Shimon: With regard to meat cooked in milk, eating it is forbidden and deriving benefit from it is permitted, as it is stated: ''For you are a holy people to the Lord your God; you shall not cook a kid in its mother’s milk'' (Deuteronomy 14:21). And elsewhere the verse states: ''And you shall be holy men to Me; therefore you shall not eat any flesh that is torn by animals in the field'' (Exodus 22:30). Just as there, with regard to an animal torn by animals, which is forbidden as a tereifa, i.e., an animal possessing a wound that will cause it to die within twelve months, eating it is forbidden but deriving benefit from it is permitted, so too here, with regard to meat cooked in milk, where the verse mentions being holy just as the other verse did, eating it is forbidden but deriving benefit from it is permitted.
Rachi non traduit
מה להלן מותר בהנאה. דכתיב לכלב תשליכון אותו (שמות כ''ב:ל'):
Tossefoth non traduit
מה להלן אסור באכילה ומותר בהנאה כו'. תימה דבפרק כל שעה (פסחים כד:) דריש איסי בן יהודה איסור באכילה מהכא ואיסור הנאה יליף מק''ו דערלה והשתא במאי פליגי וי''ל קסבר תנא דהתם כיון דמצי לקיומי תרוייהו הגזרה שוה וק''ו מקיימי ומיהו קשה דבכמה מקומות אתיא ג''ש ומפקינן מק''ו כדאמר בכמה דוכתי שיכול ועושה ק''ו והדר תלמוד לומר אלמא אתיא גזרה שוה ומפקינן מקל וחומר ופירש ר''ת קרא איירי במידי דאסור בהנאה כגון קדשים שיצאו חוץ למחיצתן דדריש בפרק בהמה המקשה (חולין סח.) מבשר בשדה כיון שיצא חוץ למחיצה נאסר ואע''ג דפשטיה דקרא בהיתר הנאה כדכתיב לכלב תשליכון אותו קסבר תנא דהתם להכי אהני ק''ו דילפינן מקדשים דאיירי בהו נמי קרא ותנא דהכא סבר מטריפה דשריא בהנאה ילפינן כפשטה ולית ליה קל וחומר דהכי נמי מאן דדריש איסור הנאה מג' לא תבשל לית ליה קל וחומר (וא''ת מאן דדריש ליה מקודש אית ליה ק''ו) תיפוק ליה איסור הנאה מכל בקודש באש תשרף כדילפינן מיניה פרק כל שעה (פסחים כד.) פסולי קדשים י''ל עם קדש ואנשי קדש מענין אחד ודמו אהדדי א''נ דנין חולין מחולין ואין דנין חולין מקדשים כדאמר פרק כיסוי הדם (חולין פה.):
חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר: חֲדָא — דְּאוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים הוּא, וְעוֹד — לְדִידֵיהּ נָמֵי הֲרֵי הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר.
Traduction
The Gemara answers: The baraita that cites Rabbi Shimon’s opinion states one reason why meat cooked in milk is susceptible to impurity and adds another. One reason is because it is food that you can feed to others. Therefore, it is called food for the purpose of being susceptible to impurity. And another reason is because even for him, i.e., a Jew, although eating the milk and meat is currently prohibited, it had a time when it was fit for consumption, i.e., before they were cooked together, and therefore they remain susceptible to impurity.
Rachi non traduit
לדידיה נמי. לצורך ישראל עצמו היתה לו שעת הכושר אבל שור הנסקל ועגלה ערופה לא היתה לו שעת הכושר אפי' קודם לכן דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת:
וְאִם אִיתָא דִּלְאַחַר עֲרִיפָה שָׁרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, לִיתְנֵי: וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּפֶטֶר חֲמוֹר וּבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁמִּטַּמְּאִין טוּמְאַת אֳוכָלִין!
Traduction
The opinion of Rabbi Shimon that all items from which deriving benefit is prohibited are not susceptible to the impurity of food except for meat cooked in milk has been elucidated. Rava now proceeds to explain his proof that even according to Rabbi Shimon, deriving benefit from a firstborn donkey after the breaking of its neck is forbidden: And if it is so, that after breaking the neck of the firstborn donkey Rabbi Shimon deems it permitted for one to derive benefit from it, let the tanna teach: And Rabbi Shimon concedes with regard to a firstborn donkey and meat cooked in milk, that they are susceptible to the impurity of food. Since a firstborn donkey is not listed as an exception, Rabbi Shimon must hold that it is prohibited to derive benefit from it after its neck is broken, and it is therefore not susceptible to impurity.
Rachi non traduit
ליתני ומודה ר' שמעון בפטר חמור. דהא יכול להאכילו לאחרים הוא:
אִי דְּחַשֵּׁיב עֲלֵיהּ — הָכִי נָמֵי; הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — דְּלָא חַשֵּׁיב עֲלֵיהּ.
Traduction
The Gemara responds: If it is a case where the one who broke the neck of the donkey intended at the time that people would eat from it, so too it would be susceptible to the impurity of food according to Rabbi Shimon, as it is permitted to derive benefit from it. Here we are dealing with a case where he did not intend for it to be eaten, as even gentiles do not usually consume the meat of a donkey, and it therefore is not considered food.
Rachi non traduit
דלא חשיב עליה. לאכילה ומשום הכי לא תני ליה דסתמיה לאו לאכילה קאי:
וְטַעְמָא מַאי מְטַמְּאִי רַבָּנַן? אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: הוֹאִיל וְאִיסּוּרוֹ חִישּׁוּבוֹ.
Traduction
The Gemara asks: But if he did not intend for anyone to eat it, what is the reason the Rabbis deem the flesh susceptible to the impurity of food? The Sages said before Rav Sheshet: It is susceptible to the impurity of food because the prohibition to eat it serves as intent to treat it as food, i.e., the very fact that it is forbidden renders it significant enough to be deemed a food.
Rachi non traduit
ואיסורו חישובו. איסור דאסר ליה רחמנא לישראל משויא ליה אוכל דכיון דאסר ליה מכלל דראוי לאכילה לעובד כוכבים הוא:
וּלְרַבָּנַן מִי אָמַר הוֹאִיל וְאִיסּוּרוֹ חִישּׁוּבוֹ? וְהָא תְּנַן: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים אָמְרוּ בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר, וְזוֹ אַחַת מֵהֶן — צְרִיכָה מַחְשָׁבָה, וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֶכְשֵׁר.
Traduction
The Gemara asks: But according to the Rabbis, did they actually say that an item is susceptible to the impurity of food since its prohibition serves as its intent? But didn’t we learn in a mishna (Teharot 1:1) that the Sages stated thirteen matters concerning the unslaughtered carcass of a kosher bird, and this is one of them: It requires explicit intent that it will be eaten in order to become susceptible to the impurity of food, as most gentiles are unaccustomed to eating it, but it does not require contact with liquid to be rendered susceptible to ritual impurity.
Rachi non traduit
צריכה מחשבה. לטמא טומאת אוכלין אם נגע בהן שרץ שאם תגע אחרי כן באוכלין כשרין תטמאם וכל כמה דלא חשיב עליה לית ביה שום טומאת מגע דנבלת עוף טהור אינה מטמאה אלא אם אכלה ואז מטמאה אותן בגדים שהוא לבוש בשעת בליעה:
ואינה צריכה הכשר. הואיל ויש עליה טומאה חמורה לטמא אדם ובגדים אם היה אוכלה ואמר בכריתות בפרק דם שחיטה (כריתות דף כא.) וכי יותן מים וכו' מה זרעים מיוחדין שאין סופן לטמא טומאה חמורה צריכין הכשר אף כל שאין סופן לטמא טומאה חמורה צריכין הכשר ולא שייך הכשר אלא בטומאה קלה דאוכלין וכן מחשבה:
וְאִי אִיסּוּרוֹ חִישּׁוּבוֹ, לְמָה לִּי מַחְשָׁבָה? הָא מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא.
Traduction
And if the logic of: Its prohibition serves as its intent, is accepted, why do I need the intent here, as an unslaughtered carcass is forbidden to be eaten? The Gemara answers: In accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who does not hold that its prohibition serves as its intent.
Rachi non traduit
ר' שמעון היא. דלית ליה איסורו חישובו:
תָּא שְׁמַע: נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּכָל מָקוֹם, וְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר וְהַחֵלֶב בַּכְּפָרִים — צְרִיכִים מַחְשָׁבָה, וְאֵינָם צְרִיכִים הֶכְשֵׁר. וְאִי אָמְרַתְּ אִיסּוּרוֹ חִישּׁוּבוֹ, לְמָה לִּי מַחְשָׁבָה? הָא מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a proof from another mishna (Okatzin 3:3): A carcass of a non-kosher animal, such as a horse or donkey, found in any location; or an unslaughtered carcass of a kosher bird or the fat of a kosher animal found in the villages, where the local gentiles are unaccustomed to eating it, all require intent to consume it in order to become susceptible to the impurity of food, but they do not require being rendered susceptible to impurity by coming in contact with liquid. And if you say its prohibition serves as its intent, why do I need intent? All these foods are forbidden for consumption by a Jew. The Gemara responds: In accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
Rachi non traduit
נבלת בהמה טמאה בכ''מ. שהיא סתמא לאו לאכילה קיימא דמאיסה ועוד שיש לה שני דחויין אחת שלא נשחטה ואחת טמאה היא וכן נבלת עוף טהור:
וחלב. שומן של נבלה טהורה:
בכפרים. דעניים הם ואין רגילין לאכול עופות ושומן צריכין מחשבה להאכילן לעובד כוכבים ואם לאו אין מטמאין טומאת אוכלין. וא''ת נבלת בהמה טמאה טומאת אוכלין למה לה הא מטמאה אדם וכלים כ''ש אוכלין תריץ כדאמר בכריתות בפרק דם שחיטה (כריתות דף כא.) דאי איכא פחות מכזית טמאה דאין עליה טומאת נבלות שהרי אין בה שיעור וצירפו לפחות מכביצה אוכלין אם חישב על פחות מכזית זה לאכילה מצטרף עם שאר אוכלין להשלימה לכביצה שאם יגע בהן שרץ יטמאו. והחלב לא גרסינן דליכא למימר ביה אין צריך הכשר דאי בחלב נבלה הא אין מטמא טומאה חמורה דכתיב (ויקרא ז':כ''ד) יעשה לכל מלאכה ואמאי לא ניבעי הכשר ואי בשחוטה ומשום שכבר הוכשר הא שנינו בגמ' בהעור והרוטב (חולין קכח.) חזר ר''ע להיות שונה כר' יהודה דהכשר שחיטה לא מהניא לחלב משום דאכתי לאו אוכל הוא דהא דכפרים לאו בר אוכל הוא עד דחשיב עליה ובטהרות במשנה לא גרסינן ליה:
ואינה צריכה הכשר. הואיל ומטמאה טומאה חמורה בעוד שהיה בה זית שלם בעודה היא מחוברת בנבלה:
Tossefoth non traduit
נבלת בהמה טמאה בכל מקום ונבלת עוף טהור בכפרים צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר- והחלב לא גרסינן דליכא למימר דאין צריך הכשר דאי בחלב נבלה הא אינה מטמאה טומאה חמורה דכתיב (ויקרא ז':כ''ד) יעשה לכל מלאכה ואמאי לא נבעי הכשר ואי בשחוטה הרי שנינו בפרק העור והרוטב (חולין קכח.) חזר רבי עקיבא להיות שונה כרבי יהודה דהכשר שחיטה לא מהניא לחלב משום דאכתי לאו אוכל הוא דהא בכפרים לאו בר אכילה היא עד דחשיב עליה ובמסכת טהרות לא גרסינן ליה עכל''ה לפי שיש פי' שאין כתב בהן ושמא מאחרים הוגה ואע''ג דרב פפא מוקי התם בהעור והרוטב (שם) פלוגתא דתנאי בהיתר מחשבה מ''מ מסתבר דהכי סתם משנה דמסכת טהרות סברה כי חזרה ובסיפא גרסינן לה שפיר החלב בשווקים אין צריך לא מחשבה ולא הכשר ובחלב שחוטה אמרינן וכן פירש הקונטרס:
ונבלת עוף טהור בכפרים. פירש הקונטרס עניים הם ואין רגילין לאכול עופות ונראה לפרש טעם אחר בשווקין יש אוכלין מרובים וקונין כל דבר בכפרים אוכלים מועטין ולא זבני אלא מידי מעליא:
תָּא שְׁמַע: נִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל מָקוֹם, וְנִבְלַת עוֹף הַטָּהוֹר וְהַחֵלֶב בַּשְּׁוָוקִים — אֵינָן צְרִיכִין מַחְשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר. הָא טְמֵאָה בָּעֲיָא מַחְשָׁבָה.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the continuation of the same mishna: An unslaughtered carcass of a kosher animal found in any location, or the unslaughtered carcass of a kosher bird found in any location, or the fat of a kosher animal found in the marketplaces, i.e., in a large city that has marketplaces, where some people do eat it, do not require intent for consumption in order to be regarded as subject to impurity, as they are presumed to be food for gentiles; nor do they require contact with liquid in order for them to be rendered susceptible to impurity. The Gemara infers that only the carcass of a kosher animal does not require intent, but the carcass of a non-kosher animal requires intent. If its prohibition serves as its intent, why does it require intent for consumption?
Rachi non traduit
נבלת בהמה טהורה בכ''מ. סתמא לאכילת עובד כוכבים דלא מאיסה ועוד דלגבי ישראל אין בה אלא דיחוי אחד הלכך אינה צריכה מחשבה לקבל טומאת אוכלין להצטרף פחות מכזית הימנה לפחות מכביצה אוכלין וכן נבלת עוף טהור והחלב של שחוטה:
בשווקים. בכרכים דיש בה רוב עם ועשירים הם ורגילין לאכול רוב עופות ושומן:
ולא הכשר. נבלת בהמה ועוף משום דמטמאין טומאה חמורה וחלב שחוטה בשווקים משום שכבר הוכשר בשחיטה דכיון דלא בעי מחשבה אהני ליה הכשר שחיטה:
הא טמאה בעיא מחשבה. ולא אמרינן איסורו זהו חישובו:
Tossefoth non traduit
נבלת בהמה טהורה בכל מקום. מה שיש חילוק בין טמאה לטהורה ואע''ג דתרוייהו לא מזבין אלא לעובד כוכבים וחפצים הם בחזיר יותר כדאמרינן התם חולין (ד' יז.) ובתים מלאים כל טוב (כותלי) [קדלי] דחזירי ואמרי' במגילה (דף יג.) וישנה לטוב כתלי דחזירי מכ''מ מה שהיא טהורה משוי אוכל בראויה מעט הואיל וכשאינה נבילה אוכל גמור הוא לישראל ומהאי טעמא מהני לרבי שמעון בגמל וארנבת שפן וחזיר סימני טהרה לשוויי אוכל כדאמר בסמוך ובקונט' נמי פירש כאן נבלת בהמה טמאה כ''מ שהיא סתמא לאו לאכילה קיימא דמאיסה ועוד יש עליה שני דחויין אחד שלא נשחטה ועוד דטמאה היא וגבי נבלת בהמה טהורה פירש סתמא לאכילת עובד כוכבים דלא מאיסה ועוד לגבי ישראל אין בהן אלא דחוי אחד הילכך אינה צריכה מחשבה:
והחלב בשווקים. פ''ה רגילים לאכול עופות ושומן משמע שר''ל דכל שומן קרוי חלב ולא מיירי דוקא מחלב האסור כגון תותב קרום ונקלף (חולין דף מט:):
וְכִי תֵּימָא: הָא מַנִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא — הָא מִדְּסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן הָוֵי, רֵישָׁא לָאו רַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּקָתָנֵי סֵיפָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף הַגָּמָל וְהָאַרְנֶבֶת וְהַשָּׁפָן וְהַחֲזִיר אֵינָן צְרִיכִין לֹא מַחְשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם? הוֹאִיל וְיֵשׁ בָּהֶן סִימָנֵי טָהֳרָה.
Traduction
And if you would say: In accordance with whose opinion is this, it is also in accordance with the opinion of Rabbi Shimon; one could respond that since the latter clause is the opinion of Rabbi Shimon it follows that the former clause, which is written without attribution, is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. As the latter clause teaches: Rabbi Shimon says even the meat of the camel, and the hare, and the rock badger, and the pig do not require intent or contact with liquid to be rendered susceptible to impurity. And Rabbi Shimon said: What is the reason? The reason is that they have some characteristics of kosher animals (see Leviticus 11:4–7). If so, the dispute between Rabbi Shimon and the Rabbis cannot be based on whether the prohibition of the animal serves as its intent.
Rachi non traduit
אף הגמל. דינו כבהמה טהורה הואיל ויש בו אחד מסימני טהרה. ומדאוסיף ר''ש בסיפא מכלל דרישא רבנן היא וש''מ לית להו איסורו חישובו וגבי פטר חמור דמטמאין לעיל בדחשיב עליה הוא ואפ''ה מטהר ר''ש דאוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים הוא דמודה ר''ש לאחר עריפה שהוא אסור כדרב':
אֶלָּא אָמַר רָבָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא אָמְרִינַן אִיסּוּרוֹ חִישּׁוּבוֹ, וְאִי דְּעַרְפֵיהּ מִיעְרָף — הָכִי נָמֵי,
Traduction
Rather, Rava says: Everyone, including the Rabbis, agrees that we do not say its prohibition serves as its intent. And with regard to a firstborn donkey, if one broke its neck, so too, the Rabbis hold that it is not susceptible to the impurity of food, since the one who broke its neck did not intend for it to be eaten.
Rachi non traduit
אלא אמר רבא דכ''ע לא אמרינן איסורו חישובו. גרידא ואפ''ה פלוגתייהו בדלא חשיב וליתא לדרב'. ודקשיא לך מאי טעמא דרבנן אי דערפיה מיערף הכי נמי דמודו רבנן דלא מטמא טומאת אוכלין הואיל ולא חשיב עליה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source